פסק-דין בתיק ת"א 42794-07

לפני תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף כתוצאה מתאונת עבודה, בעילה על פי פקודת הנזיקין.

התובע יליד 20.10.44 עבד בזמנים הרלבנטיים לתביעה זו באתר בניה ברחוב בלבן 13 בחולון עת  נפגע בתאונת  עבודה שקרתה ביום  7.6.05 במהלך עבודתו כטייח באתר הבניה אצל הנתבע 1 המבוטח  על ידי הנתבעת 2.

ביום 28.12.09 ניתן פסק דין בבית משפט זה הדוחה את התביעה מן הטעם כי לא הוכחה  חובת הזהירות הקונקרטית. על פסק הדין הוגש ערעור אולם התיק לא הוכרע לגופו,  התקבלה החלטה ביום 20.12.10 על ידי  כבוד השופטת לבהר שרון לפיה התיק יוחזר לכתיבת פסק דין חדש כאשר בית המשפט יהיה רשאי לשמוע עדים ו/או לשנות קביעתו.

המחלוקות בין הצדדים נותרו בשאלות הבאות :

א.      האם התובע היה עובד של הנתבע?

ב.       האם התובע הוכיח את התרחשות התאונה?

ג.        שאלת האחריות.

ד.       אומדן הנזק.

רקע:

בכתב התביעה מתאר התובע את התאונה כדלקמן: ביום 7.6.05  בשעה 16:30  לקראת סוף יום העבודה, ירד במדרגות הבניין לכיוון מרתף הבניין, כאשר לפתע החליק על טיט שהיה זרוק על המדרגות, ושלא ראה אותו משום שהיה מכוסה באבק ובתנאי האפילה ששררו במרתף לא היה ניתן לראותו. כתוצאה מההחלקה התובע טוען לנזקי גוף בפרק ירכו שברגלו הימנית. לאחר הנפילה הבחין התובע בדם בירכו הימנית. (להלן: "התאונה").

התובע טוען כי מאחר והיה זה סוף יום העבודה חזר לביתו לטפל בעצמו אך משום שכאביו גברו למחרת, הוא הובהל  באמבולנס לבית החולים. התובע אושפז בבית החולים מאיר, שם אובחן כי הוא סובל משבר ברטרוקנטרי של מפרק הירך הימנית אשר הצדיק ניתוח ב הרדמה כללית. בנוסף בוצע קיבוע  עם מסמר. התובע שוחרר לאחר שבעת ימי האשפוז ביום 14.6.05.

התובע צרף לכתב תביעתו חוות דעת רפואית שנערכה על ידי ד"ר יהודה דוד, מנתח אורטופד אשר קבע כי הוא סובל מ-37% נכות עקב התאונה. התובע הדגיש כי גם ועדה רפואית מטעם המוסד לביטוח לאומי אשר הכירה בתאונה כתאונת עבודה העניקה לתובע 15% נכות לצמיתות החל מיום 1.3.06 לאחר שהפעילה את תקנה 15.

בתיק זה העיד התובע, הנתבע ועובד נוסף של הנתבע - מר אשר אנה אלי טודור.

דיון:

האם התובע היה עובדו של הנתבע?

התובע מפרט בכתב תביעתו את סעיפי הרשלנות אותם הוא מייחס לנתבעים וביניהם: לא דאגו לספק לתובע מקום עבודה בטוח, לא דאגו כי המדרגות יהיו נקיים מחומרים, לא פיקחו על עבודת התובע, לא דאגו להזהירו ממכשולים כגון טיט על המדרגות, לא דאגו לקיים הוראות בטיחות באתר, לא דאגו לספק לתובע הדרכה מתאימה, לא נהגו כפי  שמעביד סביר צריך לנהוג בנסיבות העניין.

התובע סיפר כי הגיע לעבודה דרך הפועל אמין פאדילה שעבד שם ואת שכרו קיבל מנתבע 1 אשר בסוף השבוע היה נותן לאמין את הכסף, אמין היה מחלק הכסף לפועלים וביניהם לתובע. התחיל לעבוד אצל נתבע 1 ממאי בשנת 2005. עד יום התאונה עבד 22 ימים בהם עבד כ-16 ימים בהם השתכר ב"שחור" שכר יומי של 600 ש"ח. אמין פאדילה היה מי שהורה היכן לעבוד, היה משגיח על העבודה.

מנגד טענו הנתבעים כי התובע כלל לא היה עובד של הנתבע 1, והאחרון לא היה  מעבידו, הנתבעים מכחישים את התאונה וטוענים לנזקים ראייתים  מחד ולרשלנות מכרעת של התובע מאידך. הנתבעים טוענים כי המקום  היה מואר ונקי והיה גם מעקה עץ לאחיזה. באשר לנזקים הנתבעים צרפו חוות דעת מטעמם שנערכה על ידי ד"ר קליר ישראל אשר בדק התובע וקבע כי התובע סובל מנכות צמיתה בשיעור 10% בלבד.

כבר קבעתי כי, נתבע 1 היה מעבידו של התובע וזאת מן הטעמים הבאים: התובע העיד כי הכיר את נתבע 1, אשר הגיע בבקרים והביא עוגות. הנתבע שילם לאמין אשר סיפק את הפועלים ואותו אמין חילק את שכרם לשאר הפועלים. הנתבע נשאל בחקירתו הנגדית מדוע ציין בדיווח למל"ל כי התובע היה עובד שלו, והשיב כי נאמר לו למלא הטופס כך בהתאם לדבריה של חברת הביטוח ועשה כן בפעם הראשונה. מכאן סבורני כי יש בכך הודעת בעל דין בכתב.